נישואיהם של עליזה ויעקב אמיר לא עלו יפה עליזה הגישה תביעה לביהמ”ש בה ביקשה את החזקת הקטין דוד וכן מזונות עבורו ועבורה. כעבור כשלושה שבועות פנה יעקב לבית הדין הרבני האזורי בחיפה וביקש כי בית הדין ידון בחינוכו של דוד, כאשר הוא תבע שהקטין יתחנך במוסדות החינוך של חב”ד. עליזה התנגדה לסמכות השיפוט של בית הדין הרבני וביקשה כי דוד יתחנך במוסדות החינוך הממלכתי – דתי.
בית הדין הרבני בחיפה נטל לעצמו את הסמכות לדון בעניין חינוכו של דוד, והורה כי על עליזה לרשום את הבן “לשנת הלימודים הבאה” בבית הספר של חב”ד במגדל העמק והוסיף כי באשר לגופה של שאלת החינוך, אם טובת הילד מחייבת שימשיך את לימודיו בבית ספר חב”ד או שטובתו דורשת שילמד בבית ספר ממ”ד כדרישת האם, יש לקבוע דיון יסודי בנושא באמצעות פסיכולוגים חינוכיים וחוות דעת מאנשי מקצוע.
עליזה לא שבעה נחת מהחלטת בית הדין הרבני והגישה בג”צ בו טענה כי בית הדין הרבני לא היה מוסמך לדון בעניין חינוכו של הקטין דוד.
בית המשפט העליון מפי כב’ השופט מ.חשין, החליט כי בית המשפט האזרחי הוא בית משפט אשר מוסמך לדון בנושא חינוכם של ילדים, ונקבע כי התביעה בבית המשפט להחזקת הקטין כוללת אף את נושא קיומו הגופני והרוחני בפני בית המשפט האזרחי ומונעת פיצול הדיון.
בשולי פסק הדין עוד נאמר ע”י בית המשפט העליון, כי לו האב יעקב היה מקדים את עליזה בהגשת תביעתו לבית הדין הרבני אזי נושא חינוכו של דוד היה מוכרע ע”י בית הדין הרבני, או במילותיו של ביהמ”ש העליון – “השאלה מי משני גופי שיפוט אלה יקנה סמכות שיפוט ויוציא את סמכות השיפוט של חברו תוכרע על ציר הזמן, לאמור, מי מבין השנים נתבקש ראשון להידרש לנושא ההחזקה, כאשר אם הפניה היא תחילה לבית הדין הרבני, אזי חובה לבקש שבית הדין הרבני יפסוק מפורשות בנושא של המשמורת הרוחנית, ואילו מי שפונה תחילה לביהמ”ש האזרחי בעניין החזקת קטין אינו חייב לפרט מפורשות את דרישותיו החינוכיות, כי הרי אלו כרוכות בין כה וכה בסמכותו של ביהמ”ש האזרחי.
מחבר שורות אלה מוצא לנכון לציין כי היום בנושא כתבה זו, בית המשפט המחוזי הוחלף ע”י בית המשפט לענייני משפחה. לו היה האב יעקב מקדים להגיש תביעה בבית הדין הרבני ותובע כי ערכאה זו תדון לא רק בהחזקת הקטין, אלא אף בנושא חינוכו, אזי לדעתנו בית המשפט העליון היה מאפשר לו לעשות כן.