הגב’ רחל סלם ומר רמי כרמי חיו תחת קורת גג אחת כבני זוג וניהלו משק בית משותף במשך כ-11 שנים. רחל הייתה נשואה +2 והתגרשה מבעלה. כעבור שנה נפגשו רחל ורמי לראשונה והתפתחו יחסי רעות וקרבה ביניהם ובאביב של אותה שנה הם נסעו לחו”ל. רמי באותה עת היה נשוי, מבוגר מרחל ב-16 שנה ואב לשני ילדים. רצונו של רמי היה לקיים מערכת יחסים עם רחל במקביל לנישואיו, אך לא כך התגלגלו הדברים וכבר בשנה הראשונה להיכרותם הרתה לו רחל ונולד להם בן. בעקבות כך פתח רמי בהליכי גירושין מרעייתו, הם התגרשו, ובינתיים עבר רמי להתגורר בדירת רחל יחד עם ילדיה ובנם המשותף. בני הזוג הוסיפו לגור בדירות שכורות עד לפרידתם לאחר 12 שנות היכרות.
יחסי רחל ורמי ידעו מעלות ומורדות, למשל, הוא לא היה מעוניין למסד את הקשר באמצעות חופה וקידושין ואילו רחל הודתה כי קיימה קשר אינטימי אף עם פסנתרן שאותו פגשה באחד ממסעותיה בחו”ל. יחסי רחל ורמי התדרדרו ובמשפט העיד רמי כי בשלוש השנים שקדמו לפרדתם חדלו בני הזוג לקיים יחסי אישות. לטענת רמי באותה תקופה למדה רחל בבית צבי וקשרה יחסים אינטימיים עם אייל, חברה ללימודים, שעימו עברה להתגורר לאחר שנפרדה מרמי.
לא היה כל הסכם ממון בין רחל לבין רמי, ולאחר פרידתם תבעה רחל את מחצית רכושו של רמי. לבני הזוג היה חשבון משותף, אך מעבר לכך קבע ביהמ”ש כי במהלך כל שנות חייהם המשותפים הייתה הפרדה מוחלטת בנושאים רכושיים.
לכל אחד מבני הזוג היה חשבון בנק משלו ולבן הזוג לא הייתה זכות חתימה בו.
ארבע שנים לאחר שהכירו רכש רמי זכויות במגרש לבניה בהרצלייה פיתוח. במשפט הוא טען כי אין לרחל כל חלק בזכויות אלו, אך ביהמ”ש קבע כי הואיל ורמי התכוון להקים בית מגורים לו ולרחל על מגרש זה, הרי שרחל זכאית למחצית מזכויות אלו.
יחד עם זאת, קבע ביהמ”ש כי רחל איננה זכאית למבנים שהוקמו על המגרש הואיל ומבנים אלה הוקמו לאחר פרידתם.
ראוי לציין כי רחל לא השקיעה כספים במגרש, אך ההלכה הרווחת במדינתנו קובעת כי כאשר בני זוג חיים חיים משותפים, הרי ששניהם שותפים לנכסים הנרכשים, אולם, בניגוד לבני זוג נשואים, על הידועה בציבור להוכיח כי כוונת בן זוגה הייתה כי הנכס ישמש לשני בני הזוג, ואת זאת הצליחה רחל להוכיח.
עצה לנו לאלה אשר חיים כידועים בציבור והיא כמובן לכרות עם בן הזוג הסכם ממון אשר יגדיר באופן חד משמעי מהן הזכויות של כל אחד מבני הזוג, איזה רכוש יישאר ברשותו של מי ואיזה רכוש יחשב כרכוש משותף של בני הזוג. אי עריכת הסכם כאמור עלולה לגרום לסיבוך משפטי ונותנת פתח כמובן לטענות מטענות שונות, אשר בירורן עולה לצדדים כסף וזמן רב שלא לדבר על עוגמת הנפש שנגרמת משנים של התדיינות משפטית.