בחודש נובמבר 1996 הגישה הגב’ לוי (השמות בדויים לצורך כתבה זו), לבית הדין הרבני תביעה לשלום בית, תביעה למדור קבוע וזמני כנגד מר לוי. בנוסף לכך, חודש לאחר מכן, הגישה האשה תביעה לפסק דין הצהרתי המורה כי מחצית הזכויות בדירה שייכות לה, וזאת בבית המשפט לענייני משפחה. במקביל, בינואר 1997, הגיש הבעל לביהמ”ש לענייני משפחה תביעה לפירוק השיתוף.
כלל ידוע הוא, שכאשר מקדימה האשה את בעלה ומגישה לבית הדין הרבני תביעה לגירושין כנגד בעלה וכורכת בה תביעה למדור, חסומה סמכותו של בית משפט אזרחי אחר לדון ולהכריע בתביעת הבעל לפרוק השיתוף בדירת מגורים המשותפת, כל עוד לא הכריע בית הדין הרבני בתביעת האשה.
עוד ידוע, כי זכות קניינית שיש לאדם במקרקעין שבבעלותו הינה זכות מהותית וחשובה ובתוכה הזכות לעשות במקרקעין בכל עת כל מה שיחפוץ.
עולה השאלה, האם בעקבות הכריכה בתביעת האשה, תגבר זכות המדור של האשה על פני הזכות הקניינית של בעל? האם תתעכב זכותו הקניינית של הבעל לעשות במקרקעין שבבעלותו כל שיחפוץ?
זכות המדור וזכות הקניין הינן צמד זכויות שעמידה והכרעה על משקלן תשפוך אור, בין היתר, על השאלה שבפנינו. לכן, נבחן כל זכות בנפרד.
זכות המדור הינה זכות זמנית המוענקת לאישה מטעמים כלכליים בעיקר, ומעניקה לאישה בית מגורים במימון הבעל. אולם, ביום מן הימים, עם הגירושין, לאחר תקופת ההתדיינות או במות האשה, עוברת זכות המדור מן העולם. זכות המדור הינה גם זכות הניתנת להמרה וגם זמנית במהותה.
לעומת זאת, זכות הקניין לעניין פירוק השיתוף, מדגיש המחוקק בסעיף 37 לחוק המקרקעין, תשכ”ט – 1969 , את המילים “בכל עת”. לשון ברורה זו, הביאה את הפסיקה למסקנה, כי מדובר בסעד של בית המשפט שלו אין כמעט כל שיקול דעת אם לתיתו – אם לאו. אדם יכול לעשות בקנינו את אשר יחפוץ, לא ניתן לנשלו ממנו ואין הוא תלוי בשינוי סטטוס של הזכאי לזכות הקניינית. ובהשוואה לזכות המדור זכות הקניין הרשומה, הצמודה לנכס מסויים, אינה ניתנת להמרה ו”מסתיימת” רק עם מכירת הנכס, הורשתו או מתנה.
בהתמודדות בין משקלן של שתי זכויות אלה, הגישה הנאותה צריכה לסווג את זכות הקניין כבעלת עדיפות על זכות זמנית, שעשויה להתבטל מן העולם בפרק זמן לא ידוע.
במקרה שלפנינו, דיון עתידי בסוגיית המדור בערכאה אחרת, אינו צריך ואין בו כדי לדחות את הדיון בפירוק השיתוף בדירת בני הזוג בבית המשפט לענייני משפחה, בייחוד אם יבטיח בית המשפט ויעמוד בהחלטתו על זכות המדור הזמנית של האשה. בית המשפט לענייני משפחה רשאי, כדבר שבשגרה להחליט בנושא המדור, על מנת לאפשר את הפירוק.
לכן, יש לראות את מעמד התביעה למדור שהגישה האשה בבית הדין הרבני כשריר וקיים רק עד למועד שזכאי בעל זכות הקניין לפירוק השיתוף במקרקעין, כשטרם מימש את זכותו זו. עם הגשת התביעה לפירוק השיתוף, מתחילה התמודדות של זכות קניינית קבועה ובלתי ניתנת להמרה בבית משפט לענייני משפחה מול זכות המדור הזמנית הניתנת להמרה בביה”ד הרבני – והראשונה גוברת.