כל כמה ימים מתמלאים העיתונים ידיעות על התחרות בין הבנקים למשכנתאות. הפעם בחרנו להביא מונולוג של אחד מקוראי המדור על דרך הייסורים שעבר כדי לקבל מכמה בנקים למשכנתאות הצעת ריבית. בעיני הלקוח מתברר, כי השופינג רצוף בשאלות הנתפסות כאינטימיות מדי ובהבטחות לחזור עם תשובה במהרה, שלא עומדים בהן.
מדובר בבחור לא זכאי, המעוניין לרכוש דירה באזור המרכז בכ-250 אלף דולר. הוא ביקש הלוואה של כמחצית מהסכום. בכל הבנקים הוא זכה להגדרת לווה טוב ולקוח מועדף, אבל מכאן ועד קבלת הצעת ריבית – הדרך התבררה כארוכה וסבוכה. לאחר שהחליט לעשות השוואות במוקדים טלפוניים ישירים, במקביל בכמה סניפים, הוא התאכזב מהפער בין ההבטחות למציאות ומהשירות: “עוד לפני שהבנקים נתנו לי הצעת ריבית נשאלתי שאלות אישיות, שאיני מבין מה הקשר שלהן למשכנתא. למשל כמה הרווחתי בעבודה קודמת, במה יש לי תואר ראשון ובמה תואר שני. הסבירו לי שתואר בהיסטוריה אינו שקול לתואר במנהל עסקים, וחבל שלא ידעתי שצריך להכין גם קורות-חיים כדי לקבל משכנתא. בשאלונים הארוכים בטלפון דרשו ממני לתת המון פרטים אישיים וסודיים. “הבנקים מצדם לא מילאו חלקם. הם הבטיחו לחזור, אבל לא חזרו אלי גם הרבה אחרי שעברו 24 שעות. אחרי כל מסלול הייסורים, כשכבר חזרו אלי טלפונית, התנו את מתן ההצעה שלהם בכך, שאומר להם כמה הציעו לי בבנק אחר. כזאת חוצפה. חשבתי שאני הוא זה שעושה שופינג”.
עושים קופה או פותחים חיסכון
בקופות- הגמל ובקרנות השתלמות מופקדים מיליארדי שקלים נזילים, כלומר כאלה שניתן למשוך אותם בכל עת ללא קנס. למי שאינו נהנה יותר מהטבות מס בהפקדה בקופות (למשל מי שהגיע לגיל פרישה והפסיק לעבוד) מציע המשנה למנכ”ל בנק ירושלים, יואב נרדי, לשקול השקעה בתוכניות החיסכון לזמן ארוך. בשנה האחרונה צפויות התשואות בקופות – הגמל הגדולות במשק להסתכם בכ-2%. בעשר השנים האחרונות הניבו הקופות כ-3.2% ריאלית בממוצע לשנה. נרדי מציין כי בתוכניות חיסכון ל-10-5 שנים ניתן לקבל ריבית ריאלית מובטחת של כ-6.2-6.1 אחוזים לשנה, בהפקדת מאה אלף שקל ומעלה. יש לקחת בחשבון פרמטרים נוספים, המבדילים בין קופות לתוכניות חיסכון. הנזילות, לדוגמא: תוכנית חיסכון סגורה לשנתיים, ומהקופות ניתן למשוך בכל עת (בהודעה קצרה מראש).
לקוח, דע את זכויותיך
עו”ד ג’ורדן ברק, המתמחה בענייני בנקאות, נותן כמה עצות בפעילות מול הבנק. ראשית, בקשו מפקיד הבנק שייתן את הצעות ההשקעה שלו בכתב. לדעתו, ברוב המקרים הפקיד יימנע מכך ו-“אדם שאינו מוכן לחתום על מה שהוא אומר – הדבר אומר דרשני”.
לגבי פתיחת חשבון בנק חדש מציין ברק, כי זכות הלקוח לקבל עותק מהמסמכים שעליהם הוא נדרש לחתום, לקרוא, לבדוק ולהתייעץ על תוכן המסמכים, וכן זכותו לקחת את המסמכים הביתה ולא להחליט במקום. מסמכים אלה וההסכמים עליהם הלקוח חותם בעת פתיחת חשבון יחייבו אותו לאורך תקופה ארוכה. בדיקה ועיון מעמיקים יאפשרו ללקוח להחליט על אילו סעיפים אינו מוכן להסכים או לחתום. לדוגמא מי שאינו חייב מוטב שלא יחתום על טופס, המאפשר ביצוע פעולות בהוראה טלפונית, כי במקרה מחלוקת כאשר מבוצעת פעולה בחשבון ללא ידיעת הלקוח, חתימה על טופס זה עלולה להיות לחובתו. לכן עדיף לדבריו לתת לבנק הוראות לביצוע פעולות בכתב.
לגבי כל סיכום או הסכם על הטבות, הנחות במחירי הבנק ועמלות הוא מציע לדרוש תמיד תיעוד חתום על –ידי גורם מוסמך. זכות הלקוח להקליט את השיחות עם הפקידים (בתנאי שהלקוח היה צד לשיחה).
לדברי ברק, העובדות מלמדות כי הבנק לא עומד תמיד בדרישות (כמו חיוב החשבון רק בגובה הריבית ותעריפי העמלות על פי ההסכמים או התעריפון) – וחובת הלקוח לעמוד על המשמר.