מנגנון הפיקוח ביפוי כח מתמשך

בהמשך לכתבות הרבות שכבר כתבנו בנושא יפוי כח מתמשך, רבים שואלים אותי, ובצדק רב, הכיצד ניתן לפקח על פעולותיו של מיופה הכח הממונה ע”י הממנה ביפוי כח מתמשך– כזכור הממנה הוא זה אשר “ממליך” את מיופה הכח לפעול בשמו עפ”י יפוי הכח המתמשך.

מעבר לכך שאנו חייבים, כמובן, למנות אדם אשר נאמן עלינו לחלוטין, אדם נטול אינטרסים אשר ישמור על האינטרסים שלנו כאילו היו שלו,  מתעוררת השאלה, מי יפקח על פעולותיו של מיופה הכח שלנו, בו נתנו את מלוא אמונינו עת מינינו אותו לתפקיד הכה חשוב של מיופה כחנו שיפעל בעת שאנו כבר לא מסוגלים ליטול החלטות מושכלות באשר לרכושנו, עניינינו האישיים וכן עניינינו הבריאותיים.

עפ”י החוק, אדם רשאי למנות מפקח/מפקחים מטעמו אשר יפקחו על פעולות מיופה הכח, כאשר תפקידם הינו למעשה כפול. מחד עליהם לודא שמיופה הכח פועל בענייניו של הממנה אך ורק לטובת הממנה, ולא לטובתו האישית של מיופה הכח עצמו חלילה, ומאידך עליהם לודא שמיופה הכח פועל בהתאם להנחיות המקדימות שניתנו ע”י הממנה בעת עריכת יפוי הכח המתמשך. נציין כי הממנה יכול למנות מספר מפקחים ולא רק אחד, וכן יכול הוא למנות מפקחים שונים לנושאים שונים. מפקחים אלה נקראים בלשון החוק “מיודעים”. כן על המיודעים לודא שמיופה הכח אינו חורג מסמכויותיו המוענקות לו עפ”י הדין, היינו, אין מיופה הכח יכול להצביע עבור הממנה בבחירות, אין הוא יכול לערוך צוואה בשמו, וכן אין הוא יכול לקבל החלטות עפ”י חוק החולה הנוטה למות (חס וחלילה). נציין כי עפ”י החוק קיימת האפשרות למנות “כמיודע” את האפוטורפוס הכללי, אשר לו צוות מפקחים מיומנים מטעמו.

לעומת זאת, ישנן פעולות אותן רשאי מיופה הכח לבצע, אך זאת אך ורק במגבלות החוק. למשל, מיופה הכח רשאי ליתן תרומה לגוף כלשהו, וזאת בשני תנאים מצטברים: א. שיפוי הכח המתמשך מאפשר לו לעשות כן, וב. כי התרומה לא תעבור את הסכום של -.100,000 ₪. הוא הדין באשר למתן מתנות, הלוואות ובטחונות, ופעולות בנכסים פיננסיים של הממנה, הכל במגבלות החוק ובלבד שניתנה לכך הרשאה מראש. באשר לעסקאות נדל”ן, (למעט השכרת נכסים לתקופה הפחותה מחמש שנים), כאן החוק מחייב את אישור ביהמ”ש בטרם תקבל העסקה גושפנקה משפטית. הוא הדין באשר לויתור על ירושה אשר מגיעה לממנה או על עסקת מניות בגוף פיננסי כלשהו (מפעל, תאגיד, בית חרושת וכויצ”ב).

החוק אינו קובע מנגנון של פיקוח שוטף ע”י האפוטרופוס הכללי (הרי אחת ממטרות התיקון לחוק היתה להפחית מעומס העבודה אשר רובץ על כתפי האפוטרופוס הכללי), אלא המציא את המושג “מיודעים” כאמור לעיל. אם הורה כך הממנה, החוק מחייב את מיופה הכח ליידע את המיודעים על פעולות והחלטות אותן הוא מבצע עבור הממנה. ככל שמי מהמיועדים סבור כי פעולות/החלטות מיופה הכח חורגות ממצוות הממנה ביפוי הכח המתמשך, או מלשון החוק, יכול הממנה לעתור לביטול אותה פעולה/החלטה וכן ישנו מנגנון של הגשת תלונה לממונה על תלונות הציבור אשר יברר אותה באמצעות מפקחים מטעם האפוטורפוס הכללי.

אנו ממליצים בחום לנצל את מנגנון הפיקוח אשר הותווה ע”י המחוקק בנדון, וזאת למען שמירת האינטרסים של הממנה ככל הניתן.

בכל שאלה נוספת, הנכם מוזמנים לפנות אלינו – כאן.