קורה שהורה חפץ להעביר רכוש כלשהו במתנה ללא תמורה לאחד מילדיו, למשל, דירה. רצון זה יכול להתעורר בנסיבות שונות, למשל, כאשר ילד אחר כבר קיבל דירה או ממון רב, או שהילד
האחר מתנכר להורהו, או שהילד האחר אמיד דיו כך שאינו זקוק למתנות מהוריו ואילו הילד מקבל המתנה נמצא במצב כלכלי נחות בהרבה. חשוב להבהיר כאן כי עסקינן במתן מתנה בעוד
ההורה בחיים, ולא בצוואה או ירושה.
השאלה הראשונה היא, הכיצד מבצעים את ההעברה? ראשית כל, כאשר המדובר בנכס דלא ניידי, החוק קובע כי המתנה חייבת לבוא לידי ביטוי בתצהירים, תצהיר אחד של נותן המתנה, ותצהיר נוסף של מקבל המתנה. כ”כ יש לדווח על המתנה לרשויות המס, ולאחר מכן לבצע את ההעברה אצל רשם המקרקעין. כאשר אין המדובר בנכס דלא ניידי, אין הכרח שהמתנה תבוא לידי ביטוי בתצהירים, אך לעניות דעתנו רצוי שכך ייעשה, כי הרי חתימת מצהיר על תצהיר מאושרת ע”י עו”ד, וכך יקשה על העלאת טענת זיוף. סיבה נוספת לעריכת תצהיר של נותן המתנה הינה על מנת למנוע טענות ע”י הילד/ים אחר/ים, שלא זכה/ו לקבל את אותה המתנה, וזאת לאחר שנותן המתנה ילך לעולמי עולמין. הבעייתיות המיוחדת מתעוררת כאשר המתנה ניתנת בסמוך לפטירת ההורה, כי הרי כאשר ההורה עוד בחיים, קשה אם לא בלתי אפשרי להתנגד להענקת המתנה, הואיל וההורה יכול לעמוד על דוכן העדים תוך כדי מתן הסבר כי המתנה מהווה את רצונו הכן והאמיתי ואין ספק שביהמ”ש יכבדו, אלא אם כן יוכח כי ההורה אינו כשיר מבחינה משפטית לטפל בעניינינו הפיסקליים, אך בכל המקרים הרגילים בית המשפט יכבד את רצון ההורה ולא יבטל את המתנה, הואיל וכלל משפטי הוא מימים ימימה כי זכותו של אדם לעשות ברכושו כאוות נפשו, והוא ריבון לחפציו. כן ככל שהמתנה ניתנה זמן רב יותר בטרם פטירת נותן המתנה, ואיש מבני המשפחה לא תקף את ההענקה, כך יקשה הדבר לבטל את המתנה בשלב מאוחר יותר, ודאי שלא לאחר פטירת ההורה, כי אז ביהמ”ש ישאל את עצמו, מדוע המתנגד לא תקף את ההענקה בעודו של ההורה בחיים כאשר יכול היה להעיד בעצמו?
כאמור לעיל הבעייתיות המיוחדת מתעוררת כאשר המתנה מוענקת בסמוך לפטירת נותן המתנה, ואז יש ויתר היורשים יבואו בטענות שהופעלה השפעה בלתי הוגנת על נותן המתנה, או שנותן
המתנה לא היה שפוי לחלוטין בדעתו בעת מתן המתנה, או שמקבל המתנה גרם למצב שבו רצון נותן המתנה התבטל מול רצון מקבל המתנה במידה כזאת שלמעשה רצון חופשי מצדו של נותן
המתנה לא היה קיים כלל. מובן שנותן המתנה כבר הלך לעולמו, ולכן בית המשפט צריך להפעיל פרמטרים אחרים ע”מ לבחון אם אכן ההענקה היתה מרצונו הטוב והחופשי של המנוח. ברור שככל שהמתנה כוללת אחוזים גדולים יותר של רכוש המנוח, כך תגבר נטייתם של יתר היורשים להתנגד להענקה והמאבק המשפטי יהיה בהכרח קשה וארוך יותר. לכן דווקא על מנת למנוע סכסוכים לאחר פטירתו, על אדם לכלכל את צעדיו בעניין מתן מתנות לילדיו בתבונה ובהתאם לדין, ללא כחל וסרק. כל שיקפיד אדם לפעול כדין, כך יקטנו הסיכויים למאבק על ירושתו. אין די מקום בכתבה זו לסקור את מלוא ההלכות בנושא, אך נזכיר מספר כללים שחשוב לפעול על פיהם ופרמטרים לבדיקה ע”י בתי המשפט.
תחילה, על שני ההורים לחתום על כל המסמכים הקשורים להענקת המתנה, וזאת אף ודווקא אם הרכוש רשום רק ע”ש אחד מהם, וזאת כדי למנוע טענות בעתיד לפיהן למעשה הואיל והבעלות
במתנה היתה משותפת, לא יכול היה נותן המתנה להעביר אף את חלקה של בן זוגו. הדין בענין זה קובע כי אם רכוש רשום במשך שנים רק ע”ש אחד מבני הזוג, ובן הזוג השני במשך חייו היה מודע לרישום ולא פעל משפטית ע”מ לדאוג לכך כי מחצית הרכוש יירשם על שמו, חזקה שהסכים לרישום רק ע”ש בן זוגו והסכים לכך כי אותו הרכוש הינו של בן הזוג בלעדית ולכן זכותו של בן
הזוג לעשות בו כרצונו. למרות הלכה זו, רצוי מאד ששני בני הזוג יחתמו על מסמכי הענקת המתנה, תוך כדי ציון שאכן הרכוש רשום רק ע”ש אחד מהם וכי בן הזוג השני מסכים אף הוא
להעברה ואינו דורש כל חלק ברכוש המועבר. חתימתם של שני בני הזוג עשויה למנוע העלאת טענות הנובעות מחזקת “הלכת הרכוש המשותף”.
כן יש לערוך את מסמכי מתן המתנה אצל פרקליט מנוסה, ורצוי שהוא לא יהיה פרקליטו של מקבל המתנה אלא פרקליטו של נותן המתנה. יש לדאוג שאף חשבונית המס תירשם ע”ש נותן המתנה ושיצוין בה חד משמעית באיזה שירות מקצועי מדובר. כן רצוי שההמחאה הניתנת לפרקליט בגין שירותיו המקצועיים תימשך מחשבונו של נותן המתנה, ולא חלילה מחשבונו של מקבל
המתנה. עוד יצוין כי נוכחותו של מקבל המתנה בכל התהליך המשפטי אינה רצויה ואף עלולה להזיק, פן יועלו טענות בדבר “השפעה בלתי הוגנת”. בנוסף, רצוי שיהיה בעת חתימת המסמכים
לפחות עד אחד בלתי תלוי, (בנוסף לפרקליט אשר מכין את המסמכים), וזאת כדי להדוף טענות עתידיות אפשרויות בדבר הפעלת “השפעה בלתי הוגנת” או “ביטול רצונו של נותן המתנה”. כן אם המדובר בנותן מתנה קשיש, יש לשקול אף להצטייד בחוות דעת פסיכולוגית באשר למצבו הנפשי של המעניק. כ”כ אם נותן המתנה כבר חתם על צוואה, יש לשנות את הצוואה ע”מ שתשקף את דבר מתן המתנה, תוך כדי דרישה ליורשים לכבד את הוראות הצוואה לרבות ההענקה.
כאמור הכללים הנ”ל מהווים תמצית קצרצרה של דרך הפעולה בנושא של הענקת מתנות. הכלל הבסיסי הוא שיש לבצע את עריכת המתנה אך ורק באמצעות בעל מקצוע המנוסה בדבר. נכון
שהשירות המקצועי יעלה כמה שקלים, אך הוא עשוי למנוע הוצאה של אלפי שקלים אם לא עשרות אלפי שקלים במקרה של תקיפת המתנה, וזאת בנוסף לניהול משפט במשך תקופה ארוכה עם כל בזבוז הזמן ועגמת הנפש הכרוכים בכך.