איך לכתוב שיק בעת הזמנת מוצרים עתידיים?

בית משפט השלום בתל-אביב דחה תביעה שהגיש בנק דיסקונט נגד רמי בירנבוים מהרצליה לתשלום שיק ע”ס -.22,815 ₪ שזמן פרעונו היה בתאריך 22/3/1997.

בסוף חודש דצמבר 1996 הזמין מר בירנבוים שני מטבחונים מחברת דייזי תעשיות מטבחים (1992) בע”מ. בעת ביצוע ההזמנה מסר מר בירנבוים את השיק הנ”ל, כאשר השיק היה לפקודת דייזי תעשיות מטבחים. בהסכם נקבע כי המועד המשוער לאספקת שני המטבחונים הוא ביום 10/2/1997. עוד לפני אספקת המטבחונים, הסבה חברת המטבחים את השיק לבנק דיסקונט בו היא ניהלה חשבון עסקי.

לקראת סוף חודש מרץ 1997, כאשר נוכח מר בירנבוים לדעת כי דייזי אינה מספקת לו את המטבחונים שהזמין, הוא נתן הוראה לבנקאי שלו לבטל את השיק, שכאמור הועבר בינתיים ע”י דייזי לבנק דיסקונט. בנק דיסקונט לא השלים עם ביטול השיק ובשנת 1998 הגיש תביעה נגד מר בירנבוים לתשלום השיק.

בביהמ”ש טען מר בירנבוים, שיוצג ע”י עו”ד ג’ורדן ברק מתל-אביב, המתמחה בענייני בנקים, כי אין הוא חייב לשלם את השיק ממספר טעמים, ביניהם כי לא קיבל כל תמורה מחברת מטבחים, וכן כי על גב השיק הוטבעה חותמת של דייזי תעשיות מטבחים (1992) בע”מ ואילו על פני השיק נרשם רק דייזי תעשיות מטבחים. לטענת עו”ד ג’ורדן ברק, אי ההתאמה בין השם על פני השיק לבין השם על גב השיק היה צריך להדליק נורית אדומה בבנק דיסקונט כאשר קיבלו את השיק לחשבון של חברת המטבחים.

הבנק, לעומת זאת, טען כי הוא נתן ערך לחברת המטבחים בגין השיק – חשבונה של החברה היה ביתרת חובה של מעל מיליון ש”ח – וע”כ חייב מר בירנבוים לשלם את סכום השיק.

השופטת נועה גרוסמן, בפסק דין מנומק, דחתה את תביעת הבנק, וזאת בנימוק כי בנסיבות העניין מחייב הצדק להעדיף את הצרכן על האינטרס של הבנק. ביהמ”ש ציין כי הבנק לא נתן תמורה ספציפית עבור השיק של מר בירנבוים, כי הרי עוד לפני הפקדת השיק היה חשבונה של חברת המטבחים ביתרת חובה של מעל -.1,000,000 ₪.

ראוי שהצרכנים ישימו לב לעובדה כי כאשר הם משלמים בשיק עבור סחורה שטרם סופקה להם, יש תמיד לדאוג לכך שהשיק לא יהיה סחיר וזאת ע”י מחיקת המילה “לפקודה”, הוספת המילה “בלבד” לאחר ציון שמו של הנפרע, וכן הוספת המילים “לא סחיר” בחלקו העליון של השיק. ע”י ביצוע הפעולות הנ”ל, במקרה של אי אספקת הסחורה המוזמנת יוכל הצרכן לבטל את השיק ולא יהיה חייב לשלמו אפילו אם הוא הועבר בינתיים לצד שלישי.