מי במחוזותינו אינו זקוק לבנקים, החל לשם הפקדת משכורת חודשית, עובר לתשלום חשבונות, המשך בקופות חסכון וגמל למיניהם, וכלה במשיכת שיקים וכו’. השימוש שאנו עושים בבנקים הינו כה שכיח, עד שלא ניתן כלל להעלות על הדעת לעבוד היום מבלי להיזקק לשירותיו של בנק זה או אחר. וכאן טמונה הסכנה, מכיוון שאנו כה זקוקים למערכת הבנקאית ולשירותים אותם מעניקה אותה מערכת, רק לעתים רחוקות אנו טורחים לבדוק את מעשינו מול הבנקים ובודקים את פועלנו מולם.
מטרת כותב שורות אלה הינה מחד לעבור ולו במקצת על הצעדים אותם ניתן לנקוט כדי להפיק את המירב מול הבנקים ומאידך לבחון הכיצד ניתן למזער נזקים אפשריים.
תחילה, בבואנו לפתוח חשבון בנק, אנו מציעים לבקש מהפקיד הפותח את החשבון לציידכם במלוא המסמכים עליהם אתם מתבקשים לחתום. קחו את המסמכים הביתה, תקראו אותם היטב, ואם דבר מה אינו ברור דיו, אל תהססו לשאול את פקיד הבנק או אף להתייעץ בעו”ד המתמחה בבנקאות. למסמכי פתיחת החשבון משמעות מכרעת במהלך כל חיי חשבון הבנק, הם קובעים את סדרי העבודה, את הריבית, את הריבית החריגה, את אופן ניהול החשבון, את אחריות הבנק, את אחריות הלקוח, זכויות החתימה, אופן מתן הוראות ביצוע לבנק, אופן תשלום חובות וכו’. למשל, הידעתם שאצל רוב הבנקים, בטופס מתן הוראות טלפוניות, ישנו סעיף הקובע שאף אם פקיד הבנק טעה, ישא בנזק הלקוח? הוראה נוספת ברוב הסכמי פתיחת חשבונות נותן לבנק את הסמכות לבצע העברות מחשבון אחד לשני של אותו הלקוח, וזאת מבלי כלל להתייעץ תחילה בלקוח!! דוגמא נוספת היא ההוראה לפיה הבנק לא ישא באחריות בגין נזק שנגרם לקוח כתוצאה מאיחור בהעברה לביצוע הוראה כלשהי לגבי ניירות ערך, אלא אם כן הוכיח הלקוח שהבנק התרשל. כלומר, העיקרון המנחה הוא שאפילו טעה הבנק או איחר בביצוע ההוראה וכתוצאה מכך הפסיד הלקוח עשרות או מאות אלפי שקלים, הלקוח מראש פוטר את הבנק מאחריות, ואם הוא בכל זאת מבקש לחייב את הבנק, אזי עליו לתבעו בביהמ”ש ולנסות להוכיח כי הבנק התרשל – וכלל משפטי בסיסי הוא שהמוציא מחברו, עליו הראיה – כלומר – על הלקוח להוכיח במשפט ארוך ומייגע שהבנק התרשל. הבנק, כמובן יעמיד בביהמ”ש את מיטב עורכי הדין העוסקים בבנקאות, ואילו את ההליכים המשפטיים הארוכים והיקרים יצטרך הלקוח, שכבר הפסיד ממון רב, לממן מכיסו. זאת ואף זאת, החליט הבנק שלא לבצע הוראה כלשהי בהתאם לשיקול הדעת הנמסר לו במסמכי פתיחת החשבון, אין הוא חייב כלל להודיע ללקוח על כך. הלקוח חושב שהוראתו בוצעה, מכלכל את צעדיו בהתאם, והנה רק בעת בדיקת דפי החשבון שלו יתברר לו כי ההוראה לא בוצעה בפועל!
רוצים דוגמה נוספת – לגבי הוראות טלפוניות, בדרך כלל קובעים הבנקים כי אף אם החשבון מחוייב ע”י שתי חתימות או יותר, די במתן הוראה טלפונית ע”י אחד ממורשי החתימה על מנת לחייב את החשבון, ללא מתן הוראה טלפונית ע”י יתר מורשי החתימה בחשבון.
קוראים יקרים – אפשר וצריך לשנות רבים מסעיפי ההסכם, והדבר ניתן לביצוע. עלינו לקרוא את מסמכי פתיחת החשבון, לסמן את הסעיפים שאינם נראים לנו, ולבקש מפקיד הבנק למוחקם ו/או לשנותם בהתאם לצורך. ברוב רובם מהמקרים נזכה לתשובה שאותו הפקיד אינו מוסמך לשנות מאומה במסמכי פתיחת החשבון. במקרה זה, יש לבקש ממנו להעביר את השינויים המתבקשים למחלקה המשפטית של הבנק לשם מתן הנחיות. אל תשלימו עם מצב בו הנכם חותמים על סעיפים שבעתיד עלולים לגרום לכם לנזק רב או לכבול את ידיכם בהתדיינות עתידית עם הבנק.
נושא משמעותי ביותר הוא נושא הריבית. ברוב הסכמי הבנקים מצוין כי הריבית וכן הריבית החריגה תקבענה ע”י הבנק מפעם לפעם כפי שיהיה נהוג אצלו. דעו לכם – ניתן להתווכח אף בנושא
הריבית ולדרוש ריבית נמוכה מהנהוג. גובה הריבית אינה חוק בל יעבור וניתן לנהל מו”מ באשר לגובהה. הוא הדין גם בנושא של עמלות הבנקים, גם לגביהן ניתן וצריך לנהל מו”מ כדי שחשבוננו יחוייב בעמלות נמוכות ככל שרק ניתן. נראה לנו לעיתים כי בקטנות עסקינן, אך “הקטנות” הללו מסתכמות על בסיס שנתי בסכומים נכבדים ביותר, משמינות את קופות הבנקים, והראיה היא כי רוב הבנקים מדווחים על רווחי שיא, כאשר מנהליהם מרוויחים עשרות ואף מאות אלפי ₪ בחודש.
אחת מההוראות במסמכי פתיחת חשבון בנק שחובה לבטל היא אותה הוראה לפיה מותר לבנק שלא לבצע הוראה כלשהי אם היא ניתנת שלא על טופס של הבנק. ברור שלקוחות הבנק אינם
מחזיקים באמתחתם מגוון רחב של טפסי בנקים, כך שאם שלחת לבנקאי שלך הוראה לביצוע אף על נייר המכתבים שלך, יכול הבנקאי שלא לבצעה, וכפי שצוין קודם, יש סעיף נוסף הקובע כי הוא אף אינו חייב להודיע לך על כך!! ויוזכר – המעמד לשנות מסעיפי ההסכם עם הבנק הוא בעת פתיחת החשבון, לאחר מכן סביר להניח כי הבנק לא יסכים לבצע שינוי כלשהו.
נושא נוסף שעליו יש לתת את הדעת הוא נושא השימוש שנעשה היום במחשבים. ברור שדפי החשבון היום ממוחשבים, ולכן קיימת חשיבות רבה לעניין אבטחת המידע. לאחרונה ניהל כותב
שורות אלה משפט ארוך ומייגע מול בנק דיסקונט, בו הורה ביהמ”ש השלום בתל-אביב, לבקשת הח”מ, לאפשר ללקוחו הנתבע לבדוק את אופן ביצוע מערך אבטחת המידע של הבנק, וזאת לאחר שהנתבע טען כי הבנק לא הוכיח באמצעות מומחה למחשבים איזה דרכים ננקטו ע”י הבנק ע”מ להבטיח כי דפי החשבון אכן משקפים נאמנה את המציאות, וכי ננקטו צעדים ראויים לשם אבטחת המידע הנאגר במחשבי הבנק. בנק דיסקונט הגיש ערעור על ההחלטה של ביהמ”ש השלום לביהמ”ש המחוזי, אך בטרם הוכרע הענין, החליט הבנק כי הוא אינו מוכן להסתכן בכך שביהמ”ש המחוזי יאשר את החלטת ביהמ”ש השלום, ומחק את תביעה של מאות אלפי ₪ אותה הגיש נגד הנתבע.
נושא כאוב נוסף במגעינו עם הבנקים הוא הנושא של כתבי ערבות. לעיתים מחליט הבנק כי על מנת לתת אשראי לחברה או לפרט, הוא מבקש כי החברה או הפרט יביא לבנקים ערבים אשר יתחייבו כי במידה והלקוח לא ישלם את חובותיו לבנק, אזי ישלמם הערב. קורה שכאשר אנו מתבקשים ע”י חבר או קרוב משפחה לחתום עבורו על ערבות, קשה לנו לומר “לא”. אם בכל זאת תחליטו לערוב לחבר או לקרוב משפחה, רצוי לוודא מספר נקודות. תחילה, ודאו שסכום הערבות יהיה מוגבל לסכום מסוים ולא יהיה חלילה בלתי מוגבל, וכן כי אותו הסכום יהיה ללא “נספחים” כגון כיסוי הוצאות משפטיות של הבנק, תשלום ריביות ועמלות שונות, תשלום הפרשי הצמדה וכו’. שנית, תתעניינו איזה בטחונות נוספים נמסרו לבנק ע”י הלקוח, וזאת כדי שתוכלו להעריך את
הסיכון אותו הנכם נוטלים על עצמכם. שלישית, ודאו שבמקרה של דרישה, חלקכם בסכום החוב יהיה יחסי למספר הערבים שחתמו לחשבון, ושבכל מקרה הסכום אותו תשלמו לא יעבור את סכום הערבות המקורי שעליו חתמתם. לרוב אנו חותמים על כתבי ערבות בחושבנו כי יום הדין לעולם לא יגיע ולעולם לא נידרש לשלם את הערבות, אך המציאות מזה עשרות שנים הוכיחה בדיוק את ההיפך, ועשרות אלפי אנשים שילמו סכומים נכבדים ביותר לאחר שחתמו על כתב ערבות. לכן, בטרם תחתמו על כתב ערבות, כדאי לוודא את ההיסטוריה הבנקאית של הלקוח, האם נטל הלוואות בעבר? האם שילם אותן? האם נתבע ע”י בנק בעבר? תשובות שליליות לשאלות אלו אינן מבטיחות כמובן שלא תיתבע לשלם את הערבות עליה חתמתם, אך לפחות יתנו לכם תוספת כלים שבאמצעותם ניתן יהיה להעריך את הסיכון הניטל.
הוראה נוספת הקיימת במסמכי פתיחת חשבונות בנקים קובעת כי הבנק רשאי בכל עת לסגור את חשבון הבנק של הלקוח. הוראה זו אינה חוקית, הואיל וחוק הבנקאות (שרות ללקוח) מחייב בנקים לנהל חשבונות לפי בקשת לקוחותיהם. החוק אינו מחייב את הבנק לתת ללקוח אשראי, אך הוא חייב לאפשר לו לנהל חשבון. לאחרונה ניסה בנק לאומי לסגור חשבון של חברה בע”מ, מבלי שחשבונה היה כלל ביתרת חובה, ולבקשת החברה ניתן צו מניעה זמני ע”י ביהמ”ש השלום בת”א-יפו אשר אסר על סגירת החשבון. לדעת הח”מ חובה למחוק סעיף זה מהוראות ההסכם, כי הרי הוא הופך את הלקוח להיות נתון לחסדיו של הבנק בכל עת – ירצה – יאפשר הבנק ללקוח לנהל את החשבון – ירצה – יסגור הבנק את חשבון הלקוח. דמיינו לעצמכם כמה נזק יכול להיגרם ללקוח שחשבון הבנק שלו נסגר באופן פתאומי ע”י הבנק, הן מבחינת כספים המגיעים לחשבון, והן מבחינת המחאות והוראות אותן נתן הלקוח מחשבון הבנק שלו.
מעניין לדעת כמה אנשים מודעים לעובדה כי ברוב הסכמי הבנקים קיים סעיף המחייב אותם להודיע לבנק על כל טעות בדף החשבון שלהם תוך 60 יום מיום קבלת הדף, וכי אם לא הודיעו על
טעות, אזי חזקה כי דף החשבון נכון. במציאות, אנו שמחים להודיע כי בתי המשפט אינם נוטים לכבד הוראה זו, ונותנים ללקוחות לתקוף את דפי החשבון אף בשלב של הגשת תביעה משפטית ע”י הבנק. אך ההוראה קיימת בהסכמים, ורצוי לדרוש את מחיקתו.
לסיכום, אין אנו יכולים לחיות ללא הבנקים – אך יחד עם זאת, הבנקים גם זקוקים ללקוחות, ואף ללקוחות מרוצים, כי הרי לקוח מרוצה מביא עוד לקוח. לכן בבואכם לפתוח חשבון בנק, או בכל
מגעיכם עם הבנקים, תזכרו כי הבנק הוא גוף כלכלי, אמנם גוף גדול, אך עדיין עסק, וככל עסק, ניתן לנהל עימו מו”מ ולנסות להשיג עבור עצמנו את התנאים האופטימליים ביותר לניהול חשבון
הבנק שלנו. תעמדו על שלכם, תנהלו מו”מ, תתווכחו על סעיפי ההסכם, והכי חשוב, תשוו בין הבנקים, כי בהחלט התנאים מבנק לבנק עלולים להיות שונים, וכך גם נטיית הבנק להתגמש במו”מ
מול הלקוח. כמובן שככל שאתם מאורגנים בכמה שיותר אנשים, כך גובר כוח המיקוח מול הבנק.
בהצלחה!